ראשי המקורו×Ē ×”×¤×’×× ×™×™× של ה×Ēורה שב×ĸל-פהקבלה – המאגיה הפגאני×Ē ×Š×œ ההלכה-הרבני×Ē

קבלה – המאגיה הפגאני×Ē ×Š×œ ההלכה-הרבני×Ē

מא×Ē ×’×•×œ×Ÿ ברושי

×Ēופ×ĸ×Ē ×ž×ĸשי הכשפים, הקסמים והמאגיה היו נחל×Ēם של ×Ēרבויו×Ē ×¤×¨×™×ž×™×˜×™×‘×™×•×Ē ×¨×‘×•×Ē[1] וה×ĸיסוק בהם רווח מאוד בכל ה×ĸולם ה×ĸ×Ēיק, לרבו×Ē ××¨×Ĩ ישראל.[2] הזיקה הברורה בין המיסטיקה הרבני×Ē ×•×”×’× ×•×Ą×˜×™×§×” הפגאני×Ē ×œ× × ×ĸלמה מ×ĸיניהם של חוקרי הקבלה.[3] י×Ēרה מכך, פרופ' גרשם שלום את "ראה בגנוסטיקה א×Ē ×ž×§×•×¨×•×Ēיה של המיסטיקה היהודי×Ē ×•×”×›×™×¨ בהשפ×ĸ×Ē ×”× ×™××•-אפלטוניו×Ē ×ĸל ראשי×Ē ×”×§×‘×œ×”".[4] ד"ר ידידיה י×Ļחקי מפרט:

×ĸיקרה של ×Ēור×Ē ×”×ž×™×Ą×Ēורין, המכונה 'קבלה', ה×Ēפ×Ēחה בין המאה הש×Ēים ×ĸשרה למאה החמש ×ĸשרה. שורשיה של ה'קבלה' הם ב'×Ēור×Ē ×”×Ą×•×“', שראשי×Ēה בימי הבי×Ē ×”×Š× ×™, אבל ×ĸיקרה במאה השנייה והשלישי×Ē, בהשפ×ĸ×Ēן של ×Ēורו×Ē ×ž×™×Ą×˜×™×•×Ē ×Š×ž×•×Ļאן במזרח ה×ĸ×Ēיק.[5]

שורשיה של המיסטיקה ברבנו×Ē

פרופ' ×™×•×Ą×Ŗ דן מונה מספר הקבלו×Ē ×‘×™×Ÿ ×Ēור×Ē ×”×’× ×•×Ą×™×Ą הפגאני×Ē ×œ×‘×™×Ÿ ×Ēור×Ē ×”×Ą×•×“ הקבלי×Ē: א- ׊×Ēי ה×Ēנו×ĸו×Ē ×˜×•×ĸנו×Ē ×œ×§×™×•×ž×• של יד×ĸ אזוטרי ׊×ĸבר באופן חבוי מדור לדור ונש×Ēמר בידי "מקובלים" ויוד×ĸי ח"ן; ב- בבסיס ה×Ēוראה שלהן קיימ×Ē ×Ēפיסה דואליסטי×Ē ×œ×’×‘×™ ×ĸולם האלוהו×Ē: האלוהו×Ē ×”×˜×•×‘×”, א׊ר אין מג×ĸ ישיר ×ĸם ה×ĸולם, מול כוח אלוהי ר×ĸ השולט שליטה גמורה ב×ĸולם הזה; ג- רק בנשמו×Ēיהם של קומ×Ĩ אנשים נבחרים (גברים בלבד), הם "המקובלים" (הגנוסטיקאים), מ×Ļוי ני×Ļו×Ĩ נץ×Ēר המאפשר הכרה במ×Ļיאו×Ēו של האל הטוב ובה×Ēקשרו×Ē ×ĸימו; ד- ׊×Ēי ה×Ēנו×ĸו×Ē ×‘×™×Ą×Ą×• א×Ē ×¨×ĸיונו×Ēיהם ×ĸל פסוקים ×ĸלומים מה×Ē× "ך (לרוב, מבראשי×Ē ×'-ג' ומיחזקאל א'), אגב יישומה של פרשנו×Ē ×ž×™×Ą×˜×™×Ē ×œ×Š× כך.[6]

כמובן כי ×ĸקרונו×Ē ××œ×• זרים לחלוטין לספרו×Ē ×”×ž×§×¨×. ה×Ē× "ך את אוסר ×ĸל מ×ĸשי ×›×™×Š×•×Ŗ ומגנה בחריפו×Ē ××Ē ×”×ĸוסקים בו, כפי שכ×Ēוב מפורשו×Ē ×‘×Š×ž×•×Ē ×›"ב 17; בדברים י"ח 10; במיכה ה' 11; במלאכי ג' 5 ובמקומו×Ē × ×•×Ą×¤×™×. ברם ×ĸל-את האיסור המקראי הגו׍ת, השפ×ĸ×Ēו של ×”×›×™×Š×•×Ŗ לא פסחה ×ĸל חז"ל והרבנים ה×Ēפלשו בו וה×Ļיפו א×Ē ×”×Ēלמוד ב×ĸדויו×Ē ×•×ž×ĸשיו×Ē ×ĸל כוחם של קסמים, אחיז×Ē ×ĸיניים ×•×›×™×Š×•×Ŗ ×ĸל ידי לחשים.[7] אמר×Ēו של ר' חנינא: "אין ×ĸוד מלבדו – ואפילו לדבר כשפים" (סנהדרין ץ"ז ×ĸ"ב), ביטאה אפוא א×Ē ×”××ž×•× ×” ה×ĸמוקה ×‘×›×™×Š×•×Ŗ לאחר שקיבל הכשר מן הרבנים.[8] פרופ' י"ל לוין מ×Ļיין כי מקורו×Ē ×Š×•× ×™× מראים כי ב×Ēקופ×Ē ×‘×™×Ē ×Š× ×™ רווח ב×ĸם ישראל ה×ĸיסוק ב×ĸנייני כשפים וקמי×ĸו×Ē ×œ×ž×™× ×™×”×.[9]

היהדו×Ē ×”×¨×‘× ×™×Ē × ×Ēנה לגיטימ×Ļיה למ×ĸשי ×”×›×™×Š×•×Ŗ וב×Ēוך כך, בולט×Ē ×‘×ž×™×•×—×“ אמר×Ēו של אביי:[10] "הלכו×Ē ×›×Š×¤×™× כהלכו×Ē ×Š×‘×Ē… יש מהן פטור אבל אסור ויש מהן מו×Ēר לכ×Ēחילה". אביי מסיים א×Ē ×“×‘×¨×™×• ×ĸל ×›×™×Š×•×Ŗ בהזכירו שני רבנים א׊ר היו ×ĸוסקים בהלכו×Ē ×™×Ļירה, בראו ×ĸגל ואכלוהו בשב×Ē (סנהדרין ץ"ו).[11] מ×ĸניין כי אביי מדבר ×ĸל הלכו×Ē ×Ą×¤×Ļיפיו×Ē ×œ×›×™×Š×•×Ŗ; רו×Ļה לומר, לא זו בלבד שחז"ל אימ×Ļו לחיקם א×Ē ×”×ĸיסוק במאגיה, הם את שכללו זא×Ē ×œ×›×“×™ פרקטיקה של ממ׊. אם-כי, נראה שהרבנים א׊ר ×ĸסקו ×‘×›×™×Š×•×Ŗ לא היו אשפים בכך, שכן ה×Ēלמוד מ×Ēאר כי×Ļד חכם בשם 'רבא' ברא אדם של ממ׊, אך לא היה בו כוח הדיבור… [12]

ואמנם, במאמרו "הלכו×Ē ×›×Š×¤×™× והלכו×Ē × ×˜×™×ĸ×Ē ×§×™×Š×•××™×", ×—×•×Š×Ŗ פרופ' י×ĸקב בזק כי הביטוי "נטי×ĸ×Ē ×§×™×Š×•××™×" שימש א×Ē ×”×¨×‘× ×™× כ×Ļופן סודי הידו×ĸ לב×ĸלי ח"ן, שפירושו היה למ×ĸשה "הלכו×Ē ×›×Š×¤×™×". פרופ' בזק כו×Ēב: "במסכ×Ē ×Ą× ×”×“×¨×™×Ÿ (סח ×ĸא) מביאה הבריי×Ēא א×Ē ×“×‘×¨×™×• של רבי אלי×ĸזר בן הורקנוס… ×ĸל שלוש מאו×Ē ×”×œ×›×•×Ē ×Š×”×™×” שונה בנטי×ĸ×Ē ×§×™×Š×•××™×Ÿ. לפי פירושו של ר׊"י… אלו הם "הלכו×Ē ×ž×™× ×™ כשפים ׊×ĸל ידיהם × ×Ēמלא כל השדה קישואים".[13]

במסכ×Ē ×Ą× ×”×“×¨×™×Ÿ ץ"ז ×ĸ"ב מ×Ļוטט ר' ×ĸקיבא כמי ׊אמר "גדרי הלכו×Ē ×›×Š×¤×™× ונטי×ĸ×Ē ×§×™×Š×•××™× ×ĸל ידי ×›×™×Š×•×Ŗ".[14] בהמשך הקט×ĸ מ×Ēרברב ר' אלי×ĸזר[15] ואומר כי הוא ×ĸוסק ב"שלוש×Ē ××œ×¤×™× הלכו×Ē ×‘× ×˜×™×ĸ×Ē ×§×™×Š×•××™×Ÿ ×ĸל ידי כשפים…". מייד לאחר מכן, מספר ר' אלי×ĸזר מה אר×ĸ ×ĸ×Ē ×¨' ×ĸקיבא ביקש ללמוד ממנו א×Ē ×”×œ×›×•×Ē ×”×›×Š×¤×™×: "פ×ĸם אח×Ē ×× ×™ והוא מהלכין היינו בדרך, אמר לי: רבי, למדני בנטי×ĸ×Ē ×§×Š×•××™×Ÿ. אמר×Ēי דבר אחד של כשפים ונ×Ēמלאה כל השדה קשואין. אמר לי: רבי, למד×Ēני נטי×ĸ×Ēן, למדני ×ĸקיר×Ēן! אמר×Ēי דבר אחד, נקב×Ļו כולן למקום אחד". ×‘×Ą×•×Ŗ הגמרא ×ĸולה ה×Ēמיהה כי×Ļד הרשה ל×ĸ×Ļמו ר' אלי×ĸזר ל×ĸסוק במ×ĸשי ×›×™×Š×•×Ŗ, שהרי לכאורה זה אסור; והמסקנה ה×Ēלמודי×Ē ×§×•×‘×ĸ×Ē ×œ×‘×Ą×•×Ŗ: "׊אם רו×Ļה אדם ללמוד דבר ולא להש×Ēמ׊ בו, אלא כדי לד×ĸ×Ē ××•×Ēו – מו×Ēר לו".[16]

פרופ' בזק כו×Ēב: "במסכ×Ē ×—×’×™×’×” (טו ×ĸ"ב) מביא רבי יהודה א×Ē ×“×‘×¨×™ המדרש ×ĸל החכמים שהיו שונין שלוש מאו×Ē ×”×œ×›×•×Ē ×‘×ž×’×“×œ הפורח באוויר (וראה אחד הפירושים לכך שמביא ר׊"י בסנהדרין קו ×ĸ"ב): "ל×ĸשו×Ē ×›×™×Š×•×Ŗ לה×ĸמיד מגדל באוויר. כגון שלוש מאו×Ē ×”×œ×›×•×Ē ×‘× ×˜×™×ĸ×Ē ×§×™×Š×•××™×Ÿ…".[17] במקום אחר ב×Ēלמוד (שב×Ē ×Ą"ו ×ĸ"ב – ץ"ז ×ĸ"א), × ×Ēנו חז"ל הכשר לשימוש בלחשים ובסגולו×Ē ×œ×ž×˜×¨×•×Ē ×¨×¤×•××”. מסכ×Ē ×Š×‘×Ē ×Ą"ז ×ĸ"א-×ĸ"ב מלאה בדוגמאו×Ē ×œ×œ×—×Š×™ סגולה שונים ומשונים שני×Ēן לומר בה×Ēאם לנסיבו×Ē ×›××œ×• ואחרו×Ē. ב×Ēוך כך, נמ×Ļא ׊ם דיון ×ĸל בשאל×Ē ×›×Š×¨×•×Ē ×”×Š×™×ž×•×Š במילו×Ē ×”×›×™×Š×•×Ŗ "אשכי ובושכי".[18] מילו×Ē ×§×Ą× מוכרו×Ē ×™×•×Ēר הן "אברא כדברא" (שפירושו מארמי×Ē: אברא לפי דברי), או "מוריפ×Ē", שמו×Ļאן את הוא בספרו×Ē ×—×–"ל.[19]

הרבנים ניסו לטשטש א×Ē ×ĸיסוקם ×‘×›×™×Š×•×Ŗ, בלחשים ובאמונו×Ē ×˜×¤×œ×•×Ē ×ĸ"י מכבס×Ē ×ž×™×œ×™× כגון: "סגולו×Ē" ו"ניסים". ×ĸם-זא×Ē, כאשר מ×Ēווד×ĸים למ×ĸשים ×ĸ×Ļמם, אין כל ץפק כי מדובר בכשפים גרידא. ב×Ēוך כך, ר' ׊מ×ĸון בר יוחאי בהחלט לא טמן ידו ב×Ļלח×Ē; הנה שלוש דוגמאו×Ē: א- מסופר כי כאשר נוד×ĸ לו ×ĸל מ×Ļוק×Ēו הכלכלי×Ē ×Š×œ ×Ēלמידיו, הו×Ļיאם הרשב"י לבק×ĸה סמוכה למירון וה×Ēפלל: "בק×ĸה בק×ĸה, ה×Ēמלאי דינרי זהב!" מיד החלה הבק×ĸה לה×Ēמלא דינרים;[20] ב- במקרה אחר, הוא הגי×ĸ ללוד, ונוד×ĸ לו כי דבר כבד מ׊×Ēולל ב×ĸיר ואנשים נופחים א×Ē × ×Š×ž×Ēם. אמר הרשב"י: "כל זה ב×ĸיר ואני כאן?! גוזרני ׊×Ē×Ēבטל הגזרה!". מיד בטלה הגזרה ופסקה המגפה;[21] ג- כשטיהר הרשב"י א×Ē ×˜×‘×¨×™×” מטומא×Ē ×”×ž×Ēים, היה נוטל ×Ēורמוסים, קו×Ļ×Ļן ומשליכן. ובכל מקום שהיה בו מ×Ē, הי×Ēה הגופה ×Ļפה ו×ĸולה באורח נץ, וקברוה במקום אחר. אחד מהגויים שראה זא×Ē, נטל מ×Ē ×•×˜×ž× ×• במקום שכבר טיהר הרשב"י. בא לפניו ושאל או×Ēו: האם לא טיהר×Ē ×›×‘×¨ מקום זה? והרי יש ׊ם מ×Ē! יד×ĸ הרשב"י כי או×Ēו נוכרי הוא זה שהניח ׊ם א×Ē ×’×•×¤×Ē ×”×ž×Ē, ואמר: "גוזר אני ×ĸל ה×ĸליונים שירדו – ו×ĸל ה×Ēח×Ēונים שי×ĸלו". וכן היה, שוב קם המ×Ē ×œ×Ēחיה והנוכרי נקבר באו×Ēו מקום.[22]

×Ēופ×ĸ×Ē ×”×›×™×Š×•×Ŗ בקרב היהדו×Ē ×”×¨×‘× ×™×Ē ×”×™×Ēה כה נפו×Ļה ×ĸד כי אפילו חברי הסנהדרין הוגדרו כ"ב×ĸלי כשפים" (סנהדרין י"ז ×ĸ"א); ורש"י מא׊ר זא×Ē ×•××•×ž×¨ כי הם אכן היו בקיאים ×‘×›×™×Š×•×Ŗ.[23] למרו×Ē ×Š×Š× ×™× מאוחר יו×Ēר ניסה הרמב"ם להילחם ב×Ēופ×ĸה וגינה א×Ē ×”×›×™×Š×•×Ŗ בכל ×Ēוקת, ×Ēנו ד×ĸ×Ēכם ל×Ēגוב×Ēו של הגר"א[24] לכך: "והוא [הרמב"ם] נמשך אחרי הפילוסופיה הארורה ולכן כ×Ēב שכשפים ושמו×Ē ×•×œ×—×Š×™× ושדים וקמי×ĸו×Ē ×”×›×œ הוא ׊קר. אבל כבר היכו או×Ēו ×ĸל קדקודו, שהרי מ×Ļינו הרבה מ×ĸשים בגמרא. וכן קמי×ĸין בהרבה מקומו×Ē, ולחשים רבו מלספור".[25] הנה כי כן, ה×Ēנגדו×Ēו של הרמב"ם אינה נ׊מ×ĸ×Ē ××œ× בקול ×ĸנו×Ē ×—×œ×•×Š×” אל מול נחשול ה×ĸיסוק ×‘×›×™×Š×•×Ŗ בקרב חז"ל וחכמי הקבלה. נדמה כי כיום קיימ×Ē ××™× ×¤×œ×Ļיה במכשפים א׊ר מ×Ēפרנסים מקבלה מ×ĸשי×Ē ×•×ž×Š×¨×Ēים ×Ļיבור רחב מכל ק׊×Ē ×”×–×¨×ž×™× במגזר הד×Ēי בישראל.[26] ד"ר י×Ļחקי מפרט:

במרו×Ļ×Ē ×”×“×•×¨×•×Ē ×”×Ēפ×Ēח בקבלה כיוון המכונה 'קבלה מ×ĸשי×Ē', ׊×ĸיקרו ביומרה למ×ĸשים ×ĸל-טב×ĸיים, השפ×ĸה ×ĸל כוחו×Ē ×ĸליונים לשם מילוי ר×Ļונו×Ē ××• ×Ļרכים של בני אדם. 'מקובלים' ה×ĸוסקים בכך מבטיחים רפואה, פרנסה, שידוך הולם, פריון לחשוכי ילדים, סגולה ליולדו×Ē, ה×Ļלחה, וכל מה ׊אפ׊ר לבקש. הם ×ĸוסקים במ×ĸשי כשפים, 'ברכו×Ē', לחשים והשב×ĸו×Ē, הם כו×Ēבים קמי×ĸו×Ē ×•'סגולו×Ē' שיש להם כביכול כוחו×Ē ×‘×œ×Ēי רגילים ויכול×Ē ×Š×ž×—×•×Ĩ לגדר הטב×ĸ. בכך הם ה×ĸניקו לקבלה אופי של כשפנו×Ē, מאגיה שחורה… לאישים אלה יוחסו קשרים ×ĸם ×ĸולמו×Ē ×ĸליונים, המאפשרים להם לה×ĸניק מהטוב האלוהי למאמינים, בדרכים של לחש, ×Ēפילה, קמי×ĸו×Ē ×•×›×™×•×Ļא באלה. לאחרונה חדרה המאגיה השחורה של 'הקבלה המ×ĸשי×Ē' גם לפוליטיקה הישראלי×Ē, בדרך של חלוק×Ē ×§×ž×™×ĸו×Ē, 'ברכו×Ē' והבטחו×Ē ×Š×•× ×•×Ē ×ž×¤×™ 'מקובלים קדושים' למטרו×Ē ×¤×•×œ×™×˜×™×•×Ē.[27]

 

 

[1] האנ×Ļיקלופדיה ה×ĸברי×Ē, כרך ×ĸשרים, 1971: 1079.
[2] פרופ' משה דוד הר, ההיסטוריה של אר×Ĩ ישראל, 1985: 185.
[3] ×ĸיין מאמרה של פרופ' חמוטל בר-×™×•×Ą×Ŗ, "הריהביליט×Ļיה של המיסטיקה היהודי×Ē ×•×ž× ×™×ĸיה ×‘×Ą×•×Ŗ המאה ה×Ē׊×ĸ ×ĸשרה ו×Ēחיל×Ē ×”×ž××” ה×ĸשרים", מחקרי ירושלים במחשב×Ē ×™×Š×¨××œâ€Ž, כרך כ', ץפר זיכרון לגרשם שלום. במלא×Ē ×ĸשרים וחמש שנים לפטיר×Ēו – כרך ראשון, ×Ē׊ץ"ז, ×ĸמ' 207-250;  או מאמרו של פרופ' בוריס אוסטרר, "רבי יוחנן וריש לקיש בסיפור גנוסטי", איגוד: מבחר מאמרים במד×ĸי היהדו×Ē, י"ד, כרך א: המקרא ו×ĸולמו, ספרו×Ē ×—×–"ל ומשפט ×ĸברי ומחשב×Ē ×™×Š×¨××œ, 2005, ×ĸמ' 193-211.
[4] ראו ב×Ēוך ספרו של בו×ĸז הוס, "שאל×Ē ×§×™×•×ž×” של מיסטיקה יהודי×Ē: הגנאלוגיה של המיסטיקה היהודי×Ē ×•×”×Ēיאולוגיו×Ē ×Š×œ חקר הקבלה", בהו×Ļא×Ē: מכון ון ליר בירושלים הקיבו×Ĩ המאוחד, 2016, ×ĸמ' 62.
[5] ידידיה י×Ļחקי, בראש גלוי: יהדו×Ē ×›×Ēרבו×Ē â€“ היבטים חדשים, בהו×Ļא×Ē: הקיבו×Ĩ המאוחד ספרי×Ē ×¤×•×ĸלים, 2011, ×ĸמ' 207.
[6] ×ĸיין: ×™×•×Ą×Ŗ דן, המיסטיקה ה×ĸברי×Ē ×”×§×“×•×ž×”, משרד הבטחון, ההו×Ļאה לאור, 1989, ×ĸמ' 33-47.
[7] פרופ' י×ĸקב בזק, "הלכו×Ē ×›×Š×¤×™× והלכו×Ē × ×˜×™×ĸ×Ē ×§×™×Š×•××™×", ׊נ×Ēון בר אילן ו',  1968.
[8] האנ×Ļיקלופדיה ה×ĸברי×Ē, כרך ×ĸשרים, 1971: 1089.
[9] ב×Ēוך: מנחם שטרן (×ĸורך), ההיסטוריה של אר×Ĩ-ישראל – שלטון רומי: ה×Ēקופה הרומי×Ē â€“ ביזנטי×Ē,  יד י×Ļחק בן-×Ļבי כ×Ēר הו×Ļאה לאור, 1984: 205-206.
[10] אחד מגדולי האמוראים המוזכרים ב×Ēלמוד, כיהן כראש ישיבה בבבל.
[11] ד"ר ×ĸזריה בייטנר, סיפורי יבנה: ביקור חולים וניחום אבלים, 2011: 329-330.
[12] בבלי, סנהדרין ץ"ה ×ĸ"ב – ץ"ז ×ĸ"ב.
[13] פרופ' בזק, "הלכו×Ē ×›×Š×¤×™× והלכו×Ē × ×˜×™×ĸ×Ē ×§×™×Š×•××™×", ׊נ×Ēון בר אילן ו',  1968.
[14] ביאור הרב ×ĸדין שטיינזל×Ĩ לסנהדרין ץ"ז ×ĸ"ב.
[15] ר' אלי×ĸזר, ר' יהוש×ĸ ור' ×ĸקיבא היו שלוש×Ē ×”×—×›×ž×™× שהוזכרו כבקיאים בהלכו×Ē ×›×Š×¤×™× (פרופ' בזק "הלכו×Ē ×›×Š×¤×™× והלכו×Ē × ×˜×™×ĸ×Ē ×§×™×Š×•××™×, 1968).
[16] ביאור הרב ×ĸדין שטיינזל×Ĩ לסנהדרין ץ"ז ×ĸ"ב.
[17] פרופ' בזק, "הלכו×Ē ×›×Š×¤×™× והלכו×Ē × ×˜×™×ĸ×Ē ×§×™×Š×•××™×", ׊נ×Ēון בר אילן ו',  1968 (ראו בה×ĸר×Ē ×”×Š×•×œ×™×™× 26 ד').
[18] או: "אושכו ובושכו", לפי ילקוט ׊מ×ĸוני, פר׊×Ē ××—×¨×™ מו×Ē, ×Ēקפ"ז.
[19] ×ĸיין: מרי×Ē ×‘×Ÿ ישראל, כשדוד גרוסמן פגש א×Ē ×•×™×˜×• אקונ×Ļ'י, בהו×Ļא×Ē: הקיבו×Ĩ המאוחד, 2010, ×ĸמ' 128-129.
[20] מדרש שמו×Ē ×¨×‘×” × "ב.
[21] מ×Ēוך א×Ēר האינטרנט "מ×Ēחברים לרשב"י", בלינק: http://www.rashbbi.com, ובלינק:
http://www.radio2000.co.il/?category=articles&subcat=10&pageart=301
[22] לפי: ירושלמי, שבי×ĸי×Ē ×˜' ×ĸ"א; שב×Ē ×œ"ד ×ĸ"א; קהל×Ē ×¨×‘×” י'. בא×Ēר האינטרנט "אור הרשב"י" ני×Ēן למ×Ļוא דוגמאו×Ē ×œ×Ą×™×¤×•×¨×™ "ניסים" נוספים,

מ×Ēכוני סגולו×Ē ×•×œ×ž×›×™×¨×Ē ×™×Š×•×ĸו×Ē, בלינק: http://www.miron.org.il
[23] פרופ' בזק "הלכו×Ē ×›×Š×¤×™× והלכו×Ē × ×˜×™×ĸ×Ē ×§×™×Š×•××™×", 1968.

[24] ר' אליהו בן שלמה זלמן (ידו×ĸ בכינוי "הגאון מווילנה"), בן המאה 18.
[25] ב×Ēוך מאמרו של פרופ' בזק "הלכו×Ē ×›×Š×¤×™× והלכו×Ē × ×˜×™×ĸ×Ē ×§×™×Š×•××™×", 1968, ה×ĸר×Ē ×Š×•×œ×™×™× מס' 4.
[26] אמנון לוי, החרדים, 1988: 25-30.
[27] ידידיה י×Ļחקי, ׊ם, ×ĸמ' 209.

מאמרים בנושא: